הייתי רב סרן צעירה כשעליתי על מסוק צבאי בפעם הראשונה. בדיוק חזרתי מחופשת לידה והיו לי שתי בנות קטנטנות בבית שחיכו לי. המפקד שהיה איתי צחק על כך שלא ידעתי מה לעשות עם הידיים, ואני רק התפללתי שהכל יעבור בשלום ואני אחזור לתינוקות שלי.
המסוק המריא והרוטור הלם באוזניי. הים התיכון מתגלה במלוא הדרו תחתיי אבל אני חשתי רק את דפיקות הלב ואת הזיעה הקרה שכיסתה את מצחי… נצמדתי לדופן המסוק בתקווה שלא אפול ומבעד לקסדה שמעתי את המפעיל אומר לי להוציא קצת את הראש מהדלת לבחון את הגובה ולגעת בעננים- ״פסיכי על כל הראש״ חשבתי לעצמי…
ופתאום- זהו. התרגיל נגמר. הסרתי את המשקפיים והסתכלתי שוב על החדר. כיתה צבאית רגילה, באמצע המדבר, איפה שהמציאות עולה על כל דמיון בעיקר כשאתה חובש משקפי מציאות מדומה….
אז בואו נדבר על זה קצת..
על מציאות מדומה בעולם הלמידה- על הטוב, על הרע ועל הלא נודע.
נתחיל דווקא מהלא נודע.
צריך להגיד ביושר- המחקרים בנושא עדיין לא חד משמעיים. יש לכך סיבות רבות, בעיקר בגלל השונות הרבה בין איכות הכלים בהם משתמשים והקושי להשוות ביניהם. טרם נעשו מחקרים משמעותיים שמשווים בין כלים זהים, אוכלוסיות זהות ומשימות זהות בסביבה של מציאות מדומה לעומת למידה מסורתית כדי להצביע באופן חד משמעי על האפקטיביות של מציאות מדומה בתהליכי למידה. קיימים מחקרים רבים העושים השוואה בין תהליך למידה המשתמש במציאות מדומה לעומת היעדרו של תהליך למידה- אולם זאת השוואה לא הוגנת שאין בה כדי לסייע לנו, אנשי הלמידה, לבחור כיצד להתוות את התהליך האופטימאלי מבחינתנו.
ולכן, אם אתם שוקלים להכניס שימוש במציאות מדומה קחו בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים. נכון ששימוש במציאות מדומה הוא סקסי ומגניב, אבל תפקידנו כאנשי למידה לגלות אחריות בהטמעה של טכנולוגיות חדשות ולא להיסחף עם הזרם. כבר אמרנו- בין הטרנד ללומד אנחנו פחות בעניין של הטרנד ויותר בעניין של הלומד.
ומה טוב?
הטוב הוא שמציאות מדומה מאפשרת לנו לממש עקרונות למידה משמעותיים רבים.
חוויה– למידה משמעותית היא כזו שבה הרגש מופעל והחוויה משחקת תפקיד. המציאות המדומה מאפשרת לנו ״להכניס״ אנשים לתוך סיטואציה מסוימת ולחוות אותה בעוצמה מאוד גבוהה בזכות ההדמייה המעולה של אותה סיטואציה. במקום לנסות להכניס אנשים למקום באמצעות ׳חדר הלם׳, תמונות על הקיר או איזה סאונד- המציאות המדומה עוטפת אותך, ועוצמת החוויה היא גבוהה מאוד, עד כדי כך שבאמת נצמדים לדופן המסוק..
העברה– העברה בלמידה היא למעשה הדבר אליו אנחנו שואפים בכל תהליך למידה שנפתח. תהליך למידה מוצלח הוא כזה שבסופו הלומד מיישם בשטח את מה שהוא למד בכיתה. לכן גם אם הלומד קיבל במבחן המעשי המסכם 100, אבל בשטח הוא נכשל או מתקשה בביצוע המשימה הרי שתהליך הלמידה לא היה יעיל. ככל שתהליך הלמידה שלנו קרוב יותר למצב האמת (לא ניתן להגיע לדימוי מלא של מצב האמת), כך אנחנו משפרים את יכולת ההעברה ומטייבים את תהליך הלמידה. ובזה ללא ספק מציאות מדומה מסייעת לנו.
התמודדות עם מגבלות– המציאות המדומה מאפשרת לנו לדמות מצבים שלא ניתן לדמות באמצעים רגילים. או בשל היותם מסוכנים (למשל מצבי קרב, תעופה, עבודה בגובה ועוד) או בשל מאפיינים אחרים כמו מזג אוויר עונתי וכו׳.
חזרתיות– המחקרים אומרים שכדי להפוך פעולה מסוימת להרגל יש לחזור עליה כ-100 (!!!) פעמים. ברוב תהליכי הלמידה לא נוכל לאפשר חזרתיות כזו בשל מגבלת משאבי זמן ואמצעים אחרים. שימוש במציאות מדומה (בעיקר כזו הנכללת בתוך סימולטור) מאפשרת לנו לקיים מס׳ רב של חזרות ובכך להתקרב לרמה בה הפרוצדורה אותה אנו מלמדים היא ברמה של הרגל (אגב, אין הבדל בין פעולה פיזית לקוגניטיבית בעניין זה- לוקח בערך 100 פעמים להגיע לרמה של הרגל בביצוע של צעד וחצי בכדורסל או בביצוע פעולות של כפל וחילוק עד 100…).
עדכניות ורלוונטיות– מציאות מדומה מאפשרת לנו להכניס מידע חדש בקלות רבה לעומת סביבה פיזית. תחשבו לדוגמה כמה קל להכניס בסיסי נתונים המאפשרים דימוי של ארצות רבות, וכל פעם לדלג בין ארץ לארץ. גם אם לימדנו את העובדים שלנו כללי בטיחות מסוימים בסביבה ספציפית ועכשיו האתר בו אנו עובדים השתנה- עדכון האתר והכללים קל באופן משמעותי לעומת היכולת ליצור אתר פיזי המדמה את הסביבה ואת הסכנות הטמונות בה.
מה רע?
טוב, אולי לא רע אבל בהחלט צריך להילקח בחשבון.
קודם כל- זה יקר. לכן השתמשו במציאות מדומה רק כאשר העלות האלטרנטיבית יקרה יותר בין אם במשאבים כי אתם מכשירים על אמצעים יקרים מאוד ובין אם בחיי אדם. השימוש הרווח במציאות מדומה כיום הוא בעולמות הצבא, הרפואה והבטיחות ולא בכדי.
אומנם ככל שהזמן עובר זה נהיה פחות ופחות יקר, אבל בכל זאת- אל תהיו מנותקים מההיבט הכלכלי והתייחסו אליו ברצינות.
דבר שני- קיימות מגבלות גם ביכולת הדימוי של מצב האמת. מחקרים מראים שמציאות מדומה מסייעת יותר בלימוד פרוצדורות תפעוליות מאשר בתהליכים קוגניטיביים ויעילות זו עולה ככל שהמציאות המדומה משולבת בתוך סימולטור המשלב תנועה או הפעלה ממשית של האמצעי הרלוונטי (למשל סטיק או הגה). התייחסו לכך בבחירתכם את הכלי באמצעותו אתם מלמדים והתאימו חימוש למטרה.
שלישי ואחרון- למידה שלילית. ביכולת ההעברה הגבוהה המהווה יתרון משמעותי של המציאות המדומה יש גם סיכון והתוויה לא זהירה של תהליך הלמידה יכולה בהחלט להביא ללמידה שלילית שיהיה קשה מאוד אחר כך לעקור מן השורש.
מורכב נכון?
מורכב מאוד כי למידה זה עניין מורכב. אנחנו בתקשוב המאה ה-21 בהחלט מקדמים בברכה שימוש בכלים של VR, AR ו- MR (mixed reality) אבל אנחנו חושבים שההתוויה של תהליך הלמידה צריכה להיעשות ע״י מומחים בלמידה ולא ע״י מומחים בטכנולוגיה- כי הטכנולוגיה היא רק האמצעי והלמידה היא המטרה.
שוקלים להכניס מציאות מדומה, רבודה או מעורבת לארגון שלכם? נשמח לסייע בבחירת הטכנולוגיות המתאימות לכם ובבנייה של תהליך למידה אפקטיבי. אפקטיבי באמת, לא באופן מדומה
לקריאה נוספת:
